סבב דקות בנוער: למה מי שמשחק פחות עשוי להגיע רחוק יותר
מתבגרים מאוחרים מקבלים פחות דקות, ודווקא הם מגיעים למקצוענות בשיעור גבוה יותר. מה עושים עם זה.
בכל מועדון נוער יש שחקן שמחכה על הספסל, ומאמן שיודע בדיוק למה. הוא קטן יותר, חלש יותר, איטי יותר מהאחרים בקבוצה. מה שהמחקר מראה הוא שהנימוק הזה נכון היום ושגוי בטווח הארוך, ושדווקא השחקן הזה עשוי להיות זה שיגיע רחוק.
עיקרי הדברים
- באקדמיה מקצועית, שחקנים עם בשלות ביולוגית מאוחרת קיבלו פחות דקות משחק באופן מובהק.
- במחקר מעקב של 14 שנה, דווקא המתבגרים המאוחרים היו בסיכוי גבוה יותר להגיע לכדורגל מקצועני.
- כל השחקנים באותו מחקר שהגיעו לחמש הליגות הגדולות באירופה השתייכו לקבוצת הבשלות המאוחרת.
- במעקב של 20 שנה, בגילי 16 עד 17 לא נמצא שום הבדל גופני בין מי שהמשיך בכדורגל למי שפרש.
מי מקבל דקות משחק ומי לא?
לא בהכרח מי שחושבים. מחקר שבחן 172 מקרים של שחקני נוער בגילי 12 עד 15 באקדמיה מקצועית ניתח את סך הדקות המצטברות שכל שחקן קיבל לאורך העונה.
הממצא המובהק היחיד היה שלילי: שחקנים בעלי בשלות ביולוגית מאוחרת קיבלו פחות דקות משחק. לעומתם, מגנים ושחקנים שנולדו ברבעון השני של שנת הלידה קיבלו יותר דקות.
חשוב להיות מדויקים: ההשפעות הכלליות של רבעון הלידה ושל מצב הבשלות לא הגיעו לרמת מובהקות סטטיסטית, אלא נעצרו ממש על הסף. כלומר המגמה ברורה, אבל המחקר עצמו נזהר בניסוח.
האם מי שמקבל דקות הוא מי שמצליח?
כאן מגיעה ההפתעה. מחקר שעקב אחרי 47 שחקנים מאקדמיה בכירה מגיל 13 וחצי ועד 14 שנים קדימה בדק מי מהם באמת הגיע.
המתבגרים המוקדמים אכן היו גדולים יותר וקיבלו יותר השתתפות בשלב הנוער. אבל המתבגרים המאוחרים היו בסיכוי גבוה יותר להגיע לכדורגל מקצועני, וההבדל היה מובהק.
והנתון החד ביותר: כל השחקנים באותו מדגם שהגיעו לחמש הליגות הגדולות באירופה היו מקבוצת הבשלות המאוחרת. אף לא אחד מהמוקדמים.
הסתייגות הוגנת: מדובר במדגם של 47 שחקנים באקדמיה אחת. זה לא חוק טבע, אבל זו נורה אדומה.
ומה רואים כשמסתכלים 20 שנה אחורה?
מחקר פורטוגלי מדד 135 שחקני נוער בשנים 1998 עד 1999 ובדק מה עלה בגורלם בעונת 2018 ו-2019. מתוכם 63 כבר לא עסקו בכדורגל, 47 שיחקו כחובבים ו-25 הגיעו למקצוענות.
| גיל המדידה | מה ניבא המשך למקצוענות |
|---|---|
| 11 עד 12 | קפיצה וספרינט טובים יותר |
| 14 עד 15 | גובה רב יותר וספרינט טוב יותר |
| 16 עד 17 | שום הבדל שנמדד |
השורה האחרונה היא הלקח. בגיל 16 עד 17, בין מי שהמשיך לכדורגל מקצועני, מי ששיחק כחובב ומי שפרש לגמרי, לא נמצא הבדל בגודל הגוף, בבשלות או בביצועים הגופניים.
במילים אחרות, בגיל שבו רוב ההחלטות הגורליות מתקבלות, המדדים הגופניים כבר לא מבדילים בין כלום.
ומה עם המחליפים עצמם?
הם עובדים קשה יותר לדקה. מחקר שעקב אחרי 25 שחקני נוער ב-17 משחקים מצא שמחליפים כיסו מרחק ספרינט גבוה יותר לדקת משחק, וגם יותר האצות ובלימות לדקה, בהשוואה לשחקני ההרכב הפותח.
לכן עשר דקות של מחליף אינן עשירית ממשחק. מבחינת עצימות הן משהו אחר לגמרי, וזה משנה גם את חישוב העומס וגם את הציפייה ממנו.
ולמה דווקא מגנים מקבלים יותר?
אותו מחקר על 172 השחקנים בדק גם איך הבשלות מתפלגת בין העמדות, והתמונה שהתקבלה אינה מקרית.
בקרב הקשרים נמצאו הרבה יותר שחקנים בעלי התפתחות מאוחרת ממה שהיה צפוי במקרה, ובקרב המגנים נמצאו יותר שחקנים בעלי התפתחות מוקדמת. מגנים גם קיבלו יותר דקות באופן מובהק.
ההיגיון מאחורי זה מוכר לכל מאמן: בעמדות ההגנה, גובה וכוח נותנים יתרון מיידי. אבל צירוף שני הממצאים אומר שהעמדה שבה שחקן משוחק קשורה לגופו באותו רגע, ולאו דווקא לכישוריו.
איך בונים סבב דקות שעובד?
- למדוד דקות מצטברות לכל שחקן, לא תחושה. בלי מספר, ההטיה בלתי נראית.
- לבדוק פעם בחודש מי בתחתית הרשימה, ולשאול האם הסיבה מקצועית או פיזית.
- לתת לשחקן קטן ומאוחר התפתחות דקות בכוונה, גם כשזה לא הכי יעיל למשחק הקרוב.
- להצליב את הדקות עם תוצאות מבחני הכושר, כדי לראות אם השיפוט תואם למה שנמדד.
- לזכור שדקות משחק הן משוב. שחקן שלא מקבל אותן מקבל מסר, גם אם אף אחד לא אמר לו כלום.
- לשוחח על סבב הדקות מראש עם השחקן ועם ההורים, כי אי ודאות היא גורם לחץ מוכר.
למה זה בלתי אפשרי בלי רישום
מאמן שמנהל שלוש קבוצות אינו יכול לזכור כמה דקות קיבל כל שחקן בשמונה עשר משחקים. וזו בדיוק הנקודה: ההטיה שהמחקרים מתארים אינה מכוונת, היא פשוט לא נראית בלי נתונים.
תוכנה לניהול מועדון ספורט שמנהלת הרכבים, רישום דקות משחק וניהול שחקנים הופכת את הסבב לדבר שאפשר לראות בטבלה אחת. ברגע שהמספר מולך, ההחלטה משתנה מעצמה.
לסיכום
חלוקת דקות המשחק בנוער אינה רק שאלה של הוגנות, היא שאלה של דיוק מקצועי. הנתונים מראים שהשחקנים שמקבלים פחות דקות הם לעיתים בדיוק אלה שיגיעו רחוק יותר. מערכת לניהול מועדון ספורט שמחברת הרכבים, לוח משחקים וכלי אנליזה מאפשרת למאמנים ולמנהלי מועדונים לראות את חלוקת הדקות כפי שהיא, ולא כפי שהיא זכורה.
שאלות נפוצות
מה זה אפקט הגיל היחסי?
הנטייה שלפיה שחקנים שנולדו מוקדם יותר בשנת הגיוס לקבוצה נבחרים ומשוחקים יותר, כי הם מפותחים יותר באותו רגע. הפער הזה גופני ולא כישרוני.
האם שחקן קטן ואיטי צריך לקבל פחות דקות?
לפי הנתונים, לא בהכרח. במחקר המעקב, דווקא המתבגרים המאוחרים הגיעו למקצוענות בשיעור גבוה יותר, וכל מי שהגיע לחמש הליגות הגדולות היה מקבוצה זו.
מאיזה גיל מדדי הכושר מפסיקים לנבא?
במחקר הפורטוגלי, בגילי 16 עד 17 כבר לא נמצא הבדל בגודל הגוף, בבשלות ובביצועים בין מי שהמשיך למקצוענות למי שפרש מהענף.
עשר דקות של מחליף זה בכלל משהו?
כן. מחליפים נמדדו עם מרחק ספרינט גבוה יותר לדקת משחק ועם יותר האצות ובלימות לדקה מאשר שחקני ההרכב הפותח. העצימות שונה.
איך יודעים אם יש הטיה בקבוצה שלי?
סופרים. מרכזים את סך דקות המשחק לכל שחקן לאורך העונה ובודקים מי בתחתית. בלי הרישום הזה אי אפשר לדעת, ואפשר רק להניח.
מה זה קיבוץ לפי בשלות?
שיטה שמקבצת שחקנים לפי מצב ההתפתחות הביולוגית ולא רק לפי שנת לידה. המחקר על מסלולי קריירה מציין אותה כאחת הדרכים להקטין את ההטיה.