מאמרים מקצועיים לניהול מועדון ספורט, אימון ואנליזה
רבע משחקני הרוגבי המקצועיים הסתירו זעזוע מוח, ואצל חובבים לא נמצא קשר בין ידע לעמדות. מה מועדון צריך לכתוב בנוהל.
מטא אנליזה לא מצאה בסיס לתכנון אימון לפי שלב במחזור. סקר על 118 שחקניות חובבות מסביר למה בכל זאת כדאי לשאול ולתעד.
שלושה מחקרים בכדורסל ובכדוריד מצאו שהאימון נמוך מהמשחק, שהפערים בין שחקנים גדולים, ושבשבוע דחוס הם רק גדלים.
ניתוח של כמיליון משחקי חובבים מצא ששיא הכרטיסים אינו בחום אלא ביום נוח. מה כן נמצא כמשפיע, ומה מועדון יכול לתעד.
מטא אנליזה על 1,872 שחקנים לא מצאה יתרון מובהק לתוכניות מניעת כתף. מה כן נמצא, ומה מועדון יכול לעשות עם זה.
ניתוח של 20,303 פניות למיון מצא שהסיכון לנקע דווקא עולה אחרי גיל 18. והמנבא החזק ביותר אינו הענף אלא נקע קודם.
סקירה שסרקה 5,307 כותרות מצאה ששני המאפשרים המרכזיים למעבר אינם כישרון, אלא מבנה ארגוני ותקשורת מועדון.
תוכניות מניעה הורידו את הסיכון בשני שליש, אבל רק בקבוצות שביצעו לפחות שלושה רבעים מהמפגשים.
אקלים מעצים נמצא קשור להמשך פעילות ואקלים מחליש לנשירה, במחקר על 7,110 מתבגרים.
מגפי לחץ ובגדי דחיסה לא נתנו יתרון על טיפול דמה, ואף שיטה לא שיקמה ספרינט. מה כן השפיע.
אחרי מטלת ריכוז ממושכת ירדו המסירות במגע ראשון, בזמן שמדדי התנועה נשארו זהים לחלוטין.
פורמטים גדולים מדמים היטב מרחק ועצימות, אבל אף פורמט לא הגיע לדרישות הספרינט של משחק אמיתי.
אצל שחקניות הברך היא האזור הנפגע ביותר, ורוב פציעות הרצועה הצולבת קורות בלי מגע כלל.
בחום השחקנים כיסו את אותו מרחק, אבל הדופק ותחושת המאמץ עלו באופן מובהק. מדידת מרחק לא תגלה את זה.
שיא קצב הגדילה מגיע בגיל 11.5 אצל בנות ו-13.5 אצל בנים, וזה גורם הסיכון העקבי ביותר לפציעות עומס יתר.
מתוך חמישה מרכיבי למידה עצמית, רק התכנון הבדיל בין שחקנים. ו-62 אחוזים לא מנהלים יומן בכלל.
קבוצה שניתחה ודנה בעצמה השתפרה יותר מקבוצה שקיבלה תוכנית טקטית מוכנה. איך בונים משוב וידאו שעובד.
מחצית מהספורטאים הצעירים ישנים גרוע, והקשר בין שינה לפציעות חזק פי חמישה אצל מי שכבר בסיכון.
יחסי מאמן והורה מתפתחים בשלושה שלבים, והשלב השני מכריע. מה המחקר אומר וכיצד בונים מבנה שעובד.
הפרדת שני האימונים הקשים ביום קל אחד הגדילה את הריצה המהירה ושיפרה את הספרינט ביום המשחק.
מתבגרים מאוחרים מקבלים פחות דקות, ודווקא הם מגיעים למקצוענות בשיעור גבוה יותר. מה עושים עם זה.
בענפי קבוצה שיעורי החרדה נמוכים יותר, אבל סביב פציעה ואי המשך הם מזנקים. מה המועדון יכול לעשות.
17 אחוזים מהשחקנים נפצעו שוב תוך שנה. מה המחקר אומר על ההבדל בין חזרה לאימון לחזרה למשחק.
מרווח של 48 שעות בין משחקים הותיר סמני נזק שריר גבוהים מ-72 שעות, אבל השחקנים דיווחו על אותה תחושת התאוששות בדיוק. לוח זמנים הוא החלטה מקצועית.
שני שחקנים באותו אימון סופגים עומס שונה לגמרי. שאלה אחת בסיום האימון כפול מספר הדקות נותנת מדד אישי שנבדק במחקר, בלי חיישנים ובלי תקציב.
במחקר שעקב אחרי 738 שחקנים לאורך שלוש עונות נשרו 34.7 אחוזים. הגורם המשפיע ביותר שבשליטת המועדון אינו הכישרון אלא סגנון האימון והיחס לשחקן.
חימום מובנה בתחילת האימון הפחית את שיעור הפציעות ב-48 אחוזים ואת הפציעות הקשות ב-74 אחוזים, בניסוי שהקיף 243 קבוצות. העלות היא רבע שעה, לא כסף.
קשר מרכזי עובר את המרחק הרב ביותר במשחק ומספרינט הכי מעט. מרחק כולל וספרינט מדרגים את אותם שחקנים בסדר הפוך, וזו הסיבה שאי אפשר לשפוט שחקן במספר אחד.
אף מאמן לא זוכר את מה שקרה במגרש. מחקרים מצאו שדיוק השחזור יורד עד 30 אחוזים. מה אנליסט עושה בפועל, ואיך מועדון קטן מתחיל בלי תקציב.
במחקר שהשווה מקצוענים לחובבנים לא נמצא הבדל בצריכת החמצן המרבית, אבל כן במבחן יו יו ובמבחן ספרינטים חוזרים. מה זה אומר על מה שמועדון באמת צריך למדוד.
שחקנים שנולדו בתחילת השנה נבחרים לאקדמיות בסיכוי גבוה פי 3.2 עד 5.2, בלי שנמצא הבדל של ממש במדדים הפיזיים. כך מועדון ממושמע הופך הטיה מוכרת ליתרון תחרותי.
שחקן שמגיע למשחק עם מאגרי אנרגיה ריקים ירוץ אלפי מטרים פחות, בעיקר במחצית השנייה. ארגון הכדורגל האירופי כינס שלושים ושניים מומחים כדי לקבוע איך מזינים שחקן, וההמלצות רלוונטיות לכל מועדון, לא רק לעילית. מדריך למה ייעוץ תזונתי הוא חלק מהמערך המקצועי.
מעקב מסודר אחר פציעות, נוכחות שחקנים והעברת מידע בין אנשי הצוות אינו עבודה אפורה שנדחקת לסוף היום. מחקרים על הכדורגל האירופי מצאו קשר ישיר בין סדר ארגוני לבין הדירוג הסופי בליגה, ובין חילופי צוות בלי חפיפה לבין זינוק בנטל הפציעות.