האקלים שהמאמן יוצר: המשתנה שקובע מי נשאר
אקלים מעצים נמצא קשור להמשך פעילות ואקלים מחליש לנשירה, במחקר על 7,110 מתבגרים.
מאמנים רבים מאמינים שהם משפיעים בעיקר דרך התרגילים. מחקר עוקבה שליווה יותר משבעת אלפים מתבגרים מצא שהמשתנה שמנבא מי יחזור בעונה הבאה אינו התרגיל, אלא האקלים שהמאמן יוצר סביבו.
עיקרי הדברים
- אקלים מעצים מצד המאמן נמצא קשור להמשך פעילות בעונה שאחרי, בכל הענפים והרמות.
- אקלים מחליש נמצא קשור לנשירה, גם ברמה תחרותית וגם בחוגים.
- בהתערבות בת 12 שבועות, השחקנים דיווחו על שינוי בהתנהגות המאמן.
- המאמנים עצמם לא דיווחו על שינוי בהערכה העצמית שלהם.
מה זה אקלים מעצים?
לא נעימות. הכוונה לסביבה שבה המאמן מדגיש שיפור אישי ולא רק תוצאה, נותן לשחקן מידה של בחירה, ומחזק תחושת שייכות ומסוגלות.
ההפך ממנו הוא אקלים מחליש: שליטה מלאה בכל החלטה, השוואה קבועה בין שחקנים, ותשומת לב שמותנית בהצלחה.
שני אלה אינם עניין של אופי המאמן. הם התנהגויות שאפשר לתאר, למדוד, ולשנות.
מה מצא המחקר על שבעת אלפים מתבגרים?
מחקר עוקבה פרוספקטיבי שליווה 7,110 מתבגרים בגילי 12 עד 20 בחמישה ענפי ספורט בדנמרק בדק מי המשיך בעונה הבאה ומי עזב.
| נמצא קשור להמשך פעילות | נמצא קשור לנשירה |
|---|---|
| אקלים מעצים מצד המאמן | אקלים מחליש מצד המאמן |
| מוטיבציה פנימית | מוטיבציה שמונעת מלחץ חיצוני |
| תחושת מסוגלות | תסכול בתחושת המסוגלות |
| תחושת שייכות | תסכול בתחושת השייכות |
| תחושת עצמאות | תסכול בתחושת העצמאות |
והנקודה החזקה ביותר: הדפוס הזה חזר על עצמו בכל הענפים, בשני המגדרים, בכל קבוצות הגיל, וגם ברמה עילית וגם בחוגים.
כלומר הנשירה אינה רק שאלה של כישרון או של זמן פנוי. היא קשורה למה שקורה במגרש, בכל אימון.
שלושת הצרכים, בשפה של מגרש
המחקר מדד שלושה צרכים פסיכולוגיים, ושלושתם הופיעו בשני צידי הטבלה. כשהם מסופקים, השחקן נשאר. כשהם מתוסכלים, הוא עוזב. שווה לתרגם אותם למשהו שאפשר לעשות איתו משהו.
מסוגלות היא התחושה שאני משתפר. היא נשחקת כששחקן שומע רק מה הוא עשה לא נכון, ומתחזקת כשמישהו מראה לו במה הוא כן התקדם מאז ספטמבר.
שייכות היא התחושה שיש לי מקום בקבוצה. היא נשחקת אצל שחקן שמתאמן ולא משחק, גם אם אף אחד לא אמר לו מילה.
עצמאות היא התחושה שיש לי השפעה כלשהי על מה שקורה. היא אינה דורשת מהמאמן לוותר על סמכות, אלא לתת לשחקן החלטה קטנה אחת ביום, ולו רק על סדר התרגילים.
האם אפשר בכלל לאמן מאמן?
נבדק. התערבות בת 12 שבועות שכללה 19 מאמנים מ-19 מועדונים חילקה אותם לקבוצת התערבות ולקבוצת ביקורת, ובדקה את התוצאה דרך 209 ספורטאים שלא ידעו לאיזו קבוצה שייך המאמן שלהם.
התוצאה: הספורטאים של המאמנים שעברו את ההתערבות דיווחו על יותר התנהגויות מעצימות ופחות מחלישות, בגודל אפקט בינוני.
שתי הסתייגויות שחייבות להיאמר. המחקר נערך בשחייה ולא בכדורגל, והחוקרים עצמם כותבים שעדיין לא ברור אם שיפור באקלים מתורגם להשפעה רחבה יותר על התוצאות.
הפרט שהכי מפתיע
המאמנים עצמם לא דיווחו על שינוי. בהערכה העצמית שלהם, לפני ואחרי, לא נמצא הבדל.
כלומר השחקנים חוו התנהגות אחרת, והמאמנים לא חשו שהם התנהגו אחרת.
למסקנה הזו יש משמעות מעשית חדה: מאמן אינו יכול להעריך את האקלים שהוא יוצר. אם רוצים לדעת מה קורה, צריך לשאול את השחקנים.
ומי הרוויח הכי הרבה?
דווקא אלה שהתחילו מהמקום הנמוך ביותר. השיפור הגדול ביותר נמדד אצל ספורטאים שדירגו את המאמן שלהם נמוך יותר בתחילת התהליך.
זו אולי הנקודה המעודדת ביותר בכתבה. ההשקעה משתלמת בדיוק שם שבו נדמה שהמצב הכי קשה, ולא רק אצל מי שכבר מתפקד היטב.
ולא רק המאמן
סקירה שסיכמה 54 מחקרים על האקלים שיוצרים חברי הקבוצה מצאה שגם לו יש תפקיד, ושהוא פועל בדרך נפרדת מזו של המבוגרים.
אקלים קבוצתי שמדגיש למידה ושיפור נקשר לתוצאות חיוביות. אקלים שמדגיש השוואה ותוצאה נקשר לתוצאות שליליות, אם כי באופן פחות עקבי.
הסקירה מציינת גם מגבלה: רוב המחקרים היו מחקרי חתך, ולכן מדובר בקשרים ולא בהוכחת סיבתיות.
מה עושים בפועל?
- לשאול את השחקנים, לא את עצמך. המאמנים בהתערבות לא זיהו את השינוי שהשחקנים כן חוו.
- להעביר שאלון קצר ואנונימי פעמיים בעונה, על תחושת השייכות והמסוגלות.
- לתת בחירה קטנה בכל אימון. גם החלטה על סדר תרגילים היא תחושת עצמאות.
- להגדיר הצלחה גם במונחים של שיפור אישי, ולא רק לפי מי משחק יותר דקות.
- לשים לב לאקלים בין השחקנים עצמם, ולא רק להתנהגות שלך מולם.
- לתאם מסר עם ההורים, כי גם הם יוצרים אקלים, ולפעמים הפוך משלך.
למה זה קשה למועדון
כי אין לזה מדד. מאמן נמדד לפי תוצאות ולפי נוכחות, ולא לפי מה שהשחקנים מרגישים באימון. וכשאין מדידה, אין שיחה.
תוכנה לניהול מועדון ספורט שכוללת ניהול שחקנים, יומן אישי וערוץ פרטי מאפשרת לאסוף את המשוב הזה בלי טפסים ובלי מבוכה. ומנהל מועדון שרואה שתי קבוצות עם נתוני נשירה שונים מאוד מקבל שאלה טובה לשאול.
לסיכום
האקלים שהמאמן יוצר נמצא קשור להמשך פעילות או לנשירה במחקר על יותר משבעת אלפים מתבגרים, והוא ניתן לשינוי. אבל מאמן אינו יכול להעריך אותו בעצמו. מערכת לניהול מועדון ספורט שמחברת ניהול שחקנים, יומן אישי וערוץ תקשורת מאפשרת למאמנים ולמנהלי מועדונים לשמוע מה באמת קורה בקבוצה.
שאלות נפוצות
מה זה אקלים מעצים?
סביבה שבה המאמן מדגיש שיפור אישי, נותן מידה של בחירה, ומחזק תחושת שייכות ומסוגלות. ההפך ממנו הוא אקלים של שליטה מלאה והשוואה קבועה.
האם זה באמת קשור לנשירה?
במחקר עוקבה על 7,110 מתבגרים, אקלים מעצים נקשר להמשך פעילות בעונה הבאה ואקלים מחליש נקשר לנשירה, בכל הענפים והרמות שנבדקו.
האם מאמן יכול לשנות את זה?
בהתערבות בת 12 שבועות, הספורטאים דיווחו על שינוי בגודל אפקט בינוני. יש לציין שהמחקר נערך בשחייה ולא בכדורגל.
למה לא לשאול את המאמן איך הוא מתנהג?
כי באותה התערבות, הערכות המאמנים את עצמם לא השתנו כלל, בזמן שהספורטאים דיווחו על שינוי ברור.
אצל מי השינוי הכי משמעותי?
אצל ספורטאים שדירגו את המאמן שלהם נמוך יותר בתחילת התהליך. שם נמדד השיפור הגדול ביותר.
ומה לגבי היחסים בין השחקנים עצמם?
סקירה של 54 מחקרים מצאה שגם לאקלים בין חברי הקבוצה יש השפעה, והיא פועלת בדרך נפרדת מזו של המאמן וההורים.